הדלת הגדולה של הקופאיות לחקיקת חוק חינוך יציבה 

"מחירו של הכסא מעיד על משכורתו של היושב בו".                         צאדר לו, ספר היציבה השלם.

 דלת ענקית נפתחה עם פסיקתו של בג"ץ בזכותן של הקופאיות לשבת בעבודה.
 דלת משפטית להכרה מלאה של התודעה האנושית במה שהוא חוק בלתי כתוב מאז שחר ההיסטוריה: הכיסא הוא עמדת עבודה, שליטה ובקרה.
 הראשונים להשתמש בו היו הפרעונים, אשר באמנות מצריים העתיקה מתוארים כאשר הם יושבים בכיסא,ולעולם השליט והכיסא אינם מופיעים בנפרד זה מזה.

יהדות יציבה וכסאות
היהדות מפרידה לראשונה בין ישיבה לשם חול, לימוד תורה  ועבודה ובין הסבה לשם מנוחה: רק בליל חג החרות רשאי ומצווה כל יהודי לשבת בזמן הסעודה תוך כדי הישענות. בימות חול וכל השנה הוא מחויב לשבת לשולחן בישיבת סיגוף, ישיבה ללא הישענות.
היכולת לשבת ולעבוד /לחשוב בכיסא היא מסימני ההיכר של יהודי הגולה ,ויכולת זאת שירתה היטב את כל סוגי הממשל והמשק באירופה וספרד.    עד להתרחשות השואה והגירת הקהילות, היווה המושג "ישיבת סיגוף " מסכת מלאה של חינוך יציבה כהיגיינה מקצועית ותרבותית-בריאותית..

ישיבה בכיסא וחוק לימודי חובה
עם התרחשות המהפכה התעשייתית ירד מעמדו של בעל המלאכה בישיבה לטובת תאגידים ומפעלים תעשייתיים, ובתי הספר הציבוריים סיפקו מאגר קבוע של 'פועלים בישיבה' אשר הורגלו לישיבה ממושכת מינקות עד בגרות בין כתלי הכיתה של בית הספר הציבורי ,ללא חינוך יציבה מוקפד ופרטני כדרכו של ה'חדר' היהודי או בית הספר הפרטי שהיה מקובל במסורת אצולת אירופה מאז המאה ה-16.
 חוק לימודי חובה נחקק לראשונה במאה ה-19, והוא כולל הנחיות מדויקות על אופן הישיבה בכיתה, וחובת הימצאות של כיסאות ושולחנות במידות שונות לפי גיל וגובה, דוכן למורה ולוח קיר. החוק מחייב הכשרה אישית של כל תלמיד בשימוש בכלי כתיבה, כתנאי ללימוד הקריאה והכתיבה על פי חוק, אך אינו מחייב הכשרה של ישיבה בכיסא לשם הקריאה וכתיבה.

השפעת הישיבה בכיסא על היציבה
העדרו של חינוך יציבה וישיבה נכונה בכיסא הביא לשינויים ביציבתו של האדם המערבי , ובפרט בקרב יהודים וישראלים. שינויים אלו נובעים מהשתרשותו של ליקוי התנהגותי בצוואר הנובע מהשפעה ממושכת של השימוש בכיסא על גוף האדם ללא אמצעי מיגון של 'דע לעשות זאת נכון'.
 הליקוי בצוואר מתבטא באופן צורני בזווית הנטייה של הגולגולת ביחס לצוואר ולגוו כולו, ויוצר מתח שרירי מועצם בצוואר-לסתות וקרקפת בזמן דיבור, אכילה, ישיבה וקימה. הוא מתועד בפרוטרוט בספר האנטומיה של גריי, וזוהה לראשונה במילים על ידי פ.מ. אלכסנדר. שני אלה חיו ופעלו בראשית
המאה ה-20.
הליקוי בצוואר
ליקוי זה מופיע מייד לעין כאשר משווים בין יציבתו של פרעה המגולף באבן ליציבתו של כל מנהיג  נשיא וראש ממשלה במדינה שהיא ארץ מהגרים. ליקוי זה מוטמע בשפת הגוף של כל ישראלי מדור שלישי בארץ, והופך את יציבתו למוכרת ומזוהה מרחוק עבור כל ישראלי או זר.  הזיהוי 'משלנו או לא משלנו'  ע"פ הימצאות הליקוי או העדרו ומרכיבים אחרים של היציבה נעשה באופן תת מודע ומבוצע על ידי  'מנגנון זיהוי היציבה'*.
השפעת הישיבה בכיסא על האישה במאה ה 20-21
להימצאות או היעדרות הליקוי בצוואר ועוצמתו יש השפעה מכרעת על האיזון הנפשי והתפקוד הכללי.
וויסות לא תקין של המתח השרירי בגוף כתוצאה מן הליקוי יוצר מתח מוגזם בשרירי העורף ובכתפיים שאם אין לו מוצא בפעילות גופנית הוא הופך להפרעה בריאותית קשה הן בתחום הגוף והן בתחום הנפש. המונח 'סטרסס' מבטא את התוצאה הכללית ביותר להתרחשות זאת. מחלות קשות מבטאות את התוצאה הכללית ביותר של 'סטרסס'.
מלחמות העולם, הראשונה והשנייה, חייבו יציאה המונית של נשים לעבודה במפעלי התחמושת והתעשייה, ופרצו את הדרך למהפכה הפמיניסטית: הכרה בזכויות האישה ושוויונה לו מעצם היותה בעלת יכולת ייצור ותפוקה במפעלים ובחברה לא פחות מן הגבר, ויכולת זאת נקבעת דרך ישיבתה בעבודה מול פסי הייצור , מחשבים וקהל בכלכלה המודרנית.  לא פחות משמונה שעות  בכל יום עבודה +שעתיים בממוצע של ישיבה בתעבורה בסביבה אורבאנית.
השפעת הישיבה בכיסא על גוף האישה היא מורכבת ושונה מהשפעת הכיסא כעמדת עבודה על הגבר.   ישיבה ממושכת בזמן ההיריון ולפניו מקשה על תהליכי ההבשלה בשל לחצים שריריים של הבטן והגב פנימה על הרחם וכלל מערכת הרבייה.
לחצים אלו, משפיעים על עמוד השדרה של העובר בשלב ההתהוות, ומובילים להתפתחות עקמת רב-דורית.
לקויי יציבה אשר נקבעים בגיל הרך עד בשלות מינית הם הגורמים לקשיים בכניסה להריון, השלמתו התקינה, וקשיים באיכות החיים והבריאות הנפשית לאחר ההיריון.
ליקויי יציבה וישיבה בעבודה לאורך שעות ארוכות ללא הדרכה של שימוש נכון בכיסא הם הגורמים הישירים להתפתחות כאבי גב כרוניים, מחלות נשימה ולחץ דם . ליקויים אלו מעמיקים בביטויים במערכת העצבים-מוח-עמוד שדרה.  כאשר יש עקמת מולדת, אפשר שהיא גורמת לליקויים תפקודיים של ההכרה והחשיבה.

סיכום
הכרה משפטית בכיסא כעמדת עבודה, כזאת המתחייבת בדיעבד מזכותה של הקופאית לשבת בעבודתה, מאפשרת הכרה משפטית-ביטוחית בזכותה של הקופאית להכשרה לשימוש נכון בכיסא, וזכותה לפיצוי על נזקים שייגרמו לה בשל הישיבה בכיסא.
מבחינה כלכלית, עדיף לשלם את דמי לימודה והכשרתה לישיבה נכונה בעבודה מאשר לשלם פיצויי נזיקין על גופה ועוברה. הכשרתה של הקופאית מאפשרת למעסיק חלוקת אחריות בינו ובין המועסקת בשל הפגיעה שעלולה להיגרם לה ואובדן ימי עבודה בשל כאבי גב. זאת כיוון שעצם הישיבה בעבודה היא תנאי להעסקתה.
תובנה זאת אפשר להרחיבה לכלל התחומים של עבודה-למידה-ונהיגה בישיבה ,ולהחילה קודם כל על חוק חינוך חובה. ישיבה בכיסאות היא תנאי מקדים לכל תלמיד המבקש או מחויב לרכוש השכלה.על כן יש ללמדו לשבת.

הפתרון.
החלת חוק חינוך יציבה ויישומו לאורך שני דורות , יביא לשינוי מהותי בהתפשטות לקויות קשב וריכוז(אי יכולת להתרכז בישיבה), שיפור הקואורדינציה אצל נהגים והפחתת תאונות על רקע גורם טעות אנוש, ובעיקר הימנעות מטעויות של שיקול דעת. והחשוב מכל: עצירת התפשטותה של העקמת כמחלה  המאפיינת את הישראלי בפרט** והאדם המערבי בכלל מאז המהפכה התעשייתית, המהפכה הפמיניסטית ומהפכת ההיי טק.

חוק חינוך יציבה:   לימוד ישיבה נכונה בכיסא לכל תלמיד חובה מכתה א' ועד בגרות..
  בדיקת גב שנתית לכל תלמיד לאיתור עקמת ומתן טיפול שיקומי.
           סקר שנתי ומחקר מדעי למיפוי העקמת בישראל ובעולם.

* מנגנון זיהוי היציבה: קיים אצל בעלי חיים ובני אנוש כאחד, החל משלב הינקות. מנגנון מוחי-עצבי, מודע- בחלקו, הממוקם הן בגזע המוח והן בקליפה, ותפקידו לשאול ולהשיב על שתי  שאלות באופן מיידי- חד משמעי: 1) האם האחר הוא זר או אם-משפחה-שבט?.2) האם האחר נמצא בעמדת תקיפה, בריחה, או השהייה?.
** בישראל,  " שכיחות העקמת בקרב התלמידים לא נבדקה בצורה מדעית" –המפקחת על הבריאות במשרד החינוך (16 ביוני 2004).   הערת המחבר: בישראל, מאז היווסדה,כל בוגר עובר בדיקת גב ומקבל פרופיל רפואי בלשכת הגיוס.